החלטה בתיק רת"ק 45015-03-12

1.         בתאריך 23.6.10 רכש המשיב מדיח כלים מ"מחסני אלקטריק סנעד בע"מ" באשקלון. האחריות למדיח, למשך שנה, ניתנה ע"י "חב' קרדן סחר בע"מ", כאשר המבקשת פעלה מטעמה במתן השירות למוצרים. המדיח הותקן בבית המשיב ביום 1.7.10 ע"י נציג מטעם המבקשת, והמשיב הרחיב את האחריות בהתאם ל"תקנון מבצע אחריות נוספת מוגבלת", לשבע שנים נוספות, בתוספת 169 ש"ח לשנה. לאחר מספר חודשים, נתגלתה תקלה במדיח, שגרם לקצר חשמלי בבית המשיב, והמשיב פנה למבקשת לקבל שירות בהתאם לתעודת האחריות. לאחר מספר ביקורים של טכנאי מטעם המבקשת, ביקורים בהם לא נפתרה התקלה, הוחלפו חלקים במדיח בחלקים משומשים, כשלטענת המשיב הדבר מנוגד לכתב האחריות. לכן, ולאור החודשים בהם התקלה לא תוקנה, הגיש המשיב תובענה כנגד המבקשת לביהמ"ש לתביעות קטנות, בבקשה לקבל מדיח חדש או תמורתו, סכום הרחבת האחריות ששולם למבקשת והוצאות נלוות (ימי עבודה, שיחות טלפון, הוצאות משפט ועוגמת נפש). המבקשת טענה, כי החלפים המשומשים הותקנו באופן זמני בלבד, ועד להגעתם של החלקים המקוריים, כאשר לשיטתה החלפים ואספקתם כלל לא מצויים בתחום האחריות של נותן השירות, היא המבקשת.

            בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים ועיין במסמכים, קבע, כי את תביעת המשיב לקבל מדיח חדש או את תמורתו, אין להפנות למבקשת; יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את טענות המשיב בדבר השירות שניתן מטעם המבקשת, וקבע, כי המבקשת פעלה בצורה רשלנית והרכיבה במדיח חלפים לא מקוריים, בניגוד לכתב האחריות, ולכן פסק למשיב פיצוי בסך 4,000 ש"ח (2,600 ש"ח בגין עוגמת הנפש ו-1,400 ש"ח בגין השירותים שלא היו תקינים ואף רשלניים). כמו כן פסק הוצאות משפט בסך 250 ש"ח.

            נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו.

2.         בבקשתה חזרה המבקשת על הטענות שהעלתה בבית משפט קמא, ובעיקר טענה כי היא אינה נותנת האחריות אלא חברת "קרדן סחר בע"מ", האחראית אף על הספקת חלקי החילוף. כן טענה המבקשת, כי בית המשפט טעה כשלא אפשר למבקשת להעלות מלוא טענותיה בדיון; טעה כשקבע, כי המבקשת חייבת לספק למשיב חלקי חילוף מקוריים, שכן האחריות לאספקת חלקי חילוף מקוריים רובצת על היבואנית ולא על המבקשת, המשמשת אך כתחנת שירות; טעה כשקבע, שהמבקשת לא תיקנה את התקלה במדיח; ושגה כשקבע, כי המבקשת פעלה בצורה רשלנית, כאשר המדיח פועל באופן תקין עד היום. לעמדת המבקשת, היא הזמינה חלקי חילוף מקוריים מהיבואנית מיד עם היוודע התקלה, והתקינה למשיב חלקים לא מקוריים בידיעתו ובהסכמתו, וזאת על מנת להקטין את נזקו, עד לקבלת החלפים המקוריים מהיבואנית, וממילא, לא נגרמו למשיב נזקים עקב התנהלותה, שהייתה מיידית ומקצועית. לכן, ביקשה לבטל את פסק הדין.

3.      מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים, וקבע שיטת דיון יעילה ומהירה המסייעת לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. כך, צומצמו הדרישות הפורמאליות ונקבעו הליכים פשוטים מאלה המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64 לחוק).

הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפניה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

4.         ובענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים, בחן את עמדותיהם ובסיכומו של הליך מצא שיש לדחות את עמדת המבקשת, אשר כל הטענות שהעלתה בבקשתה - העלתה גם בפני ביהמ"ש קמא. עיקר טענותיה של המבקשת - עובדתיות, וכאמור אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסק דין על סמך בקשתו של צד לקבוע עובדות אחרות מאלו שנקבעו.

            מעבר לנדרש יצויין, כי מהעדויות שעמדו בפני בית המשפט לא ניתן לומר, שקביעותיו חסרות יסוד. נהפוך הוא, ביהמ"ש רשאי היה להעדיף את עדותו של המשיב, כי אכן נגרמו לו אי נוחות ונזקים מהתקלות הרבות שנתגלו במדיח ואשר לא טופלו ביעילות, בזריזות ובמיומנות על ידי המבקשת.

ועוד, בית המשפט קיבל את עמדת המבקשת בכל הנוגע לאחריותה לטיב המוצר שסופק, ופסק למשיב פיצוי אך בגין הנזקים הישירים שנגרמו מהתנהלותה, לרבות השבת הסכום שהמשיב שילם עבור הרחבת האחריות, כך שממילא לא היה מקום לכל טענות המבקשת בעניין זה.

5.        סיכומו של דבר, לא מצאתי עפ"י החומר שהונח בפני, כי נפלה טעות בהכרעת בית משפט קמא ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

            העירבון יוחזר למבקשת.

            המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,  ג באב תשע"ב, 22 יולי 2012, בהעדר הצדדים.